התוצאה במחצית 34-62. אני מניח שהלייקרס מצאה קרבן לנצח אותו בבית. עכשיו אצלי חצות ואני הולך לישון. אתן לאחד מאנשי הצוות הישראלים לכתוב על המשחק עבורי, אם בא להם. אחרת תצטרכו לכתוב בתגובות על "הנצחון הנפלא של הלייקרס שהוא למעשה שבירת הסכר לקראת עונה חדשה". אשרי המאמין, זה כל מה שיש לי להגיב!

ניו יורק ניקס (0-2) 100 – פילדלפיה סיקסרס (1-1) 84

הניקס לא הסתפקו בנצחון ה-"GARGANTUAN" (מילה חדשה באנגלית לאוצר המילים שלכם – כי באתר הזה לומדים גם אנגלית! – שמשמעותה 'ענקי'; אולי יותר מענקי אם יש דבר כזה!) על מיאמי ב-20 נקודות, והם המשיכו בדיוק היכן שגמרו עם האלופה בנצחון משכנע נוסף על אחת הקבוצות הצעירות הטובות בליגה. מה קרה לניקס שפתאום היא כזאת משכנעת? שלושה דברים לדעתי:

1. כרמלו אנטוני החליט שזאת קבוצה שלו, ושהוא נושא אותה על כתפיו בלי הפרעות מאף אדם.

2. הניקס טובה הרבה יותר עם ריימונד פלטון וג'ייסון קיד מאשר עם לין.

3. הקבוצה טובה יותר עם ג'יי אר סמית מאשר עם אמארה סטודמאייר.

הניקס הובילה בנוחות מתחילה ועד הסוף, למרות שאם אתה מסתכל על הסטטיסטיקה אתה לא מבין בדיוק מהיכן באו ה-16 הפרש:

ריבאונדים? ניקס 39, פילי 41
ריב' התקפיים? 8 נגד 10
נקודות בצבע? 36 נגד 38
נקודות לכוכבי הקבוצות? 27 ו-27

אז היכן ההבדל? ב-ארבי איבודי כדור (14 נגד 18), וב7% קליעה טובים יותר (50% נגד 43%). אבל עם כל השיוויון, מי שחזה במשחק הרגיש שהניקס שולטת בו, אפילו שהמספרים לא מראים זאת. מלו היה זה שהציע INSTANT OFFENSE מתי שהיו צריכים, ולראשונה בזכרון (ופעם הראשונה מאז שהוא משחק בניקס) – TENACIOUS DEFENSE. אף פעם לפני כן לא ראיתיו מגן בשצף קצף ותאווה כזאת. מה זה מראה? שהגנה היא לא יותר מהחלטה אצל שחקני NBA אלה. הם כה טובים שעבורם הגנה היא החלטה להתרכז בה, וזהו. הוא היה גבור הנצחון עם 27 חיצים ביום מצויין של 10 מ-18, ובנוסף קטף 5, גנה אחד, וחסם שניים. הוא גם ביצע זינוק אדיר לעבר הקהל בנסיון להציל כדור, דבר שמאז ימיו בסירקיוז הוא לא עשה. הוא-הוא היה הגורם הראשי להתחלה של 0-2, הטובה ביותר מאז עונת 1999.

ג'יי אר סמית התחיל מעט בהיסוס, ואז בא באראז' של שלוש שלשות רצופות שפתחו הפרש של 69-86, וזה היה המשחק. הוא סיים עם 20 נק' מהספסל עם 9 ריב', כשלבוש 'השחקן הששי' מתחיל להתאים לו פר אקסלנס. פלטון וג'ייסון קיד מרכזים את הקרבוצה יחד, ובניפרד, ושדניהם קופי אחד של השני בקליעות (הראשון 5 מ-10 ל-11, השני 4 מ-8 ל-12, אבל לקיד יתרון גדול סאסיסטים (6 ל-1) אם כי לא באשמת פלטון כשכדורים טובים שמסר לא ניכנסו ע"י חבריו. טייסון צ'נדלר שוב שיחק ללא התקפה כשהוא זורק 2 כדורים לסל ב-21 דקות משחק, בהן לקח 7 ריב'.

לא הבנתי למה מייק קולינס לא נותן להאוז יותר דקות (הוא שיחק רק 15). טרו הולידיי הוכיח שוב שהוא אחד מהפוינט גארדים ההתקפיים הטובים בליגה עם 11 מ-18 ל-27. יאנג תרם 16. לפני הסיום הקריאה של הקהל "RA-SHEED-WA-LLACE" ההופכת לסימן ההיכר של הקבוצה הסימפטית הזאת רעמה שוב באולם, ווודסון העלה אותו שוב ל-3 דקות בהן קלע 3. אבל אני מבטיח לכם שבמשחקים רציניים, כשהנצחון על הקו וצריכים גאטס, רוע, גובה, וביצים, ראשיד ייכנס לא בגלל הקוריוז, אלא בגלל שהוא יכול עוד הרבה לעזור.

************

אורלנדו מג'יק (0-2) 115 – פיניקס סאנס (2-1) 94

הנה שני שמות ואתם תגידו לי מי הם:

1. E' TWAUN MOORE

2. DEQUAN MOORE

אחסוך לכם חיפושים: הם שני השחקנים שעלו הערב בחמישיית המג'יק. דקוואן ג'ונס הוא שחקן שהם החתימו מחוץ לדראפט, והוא עלה במקום הידו טורקוגלו בסמול פורוורד, ואיטוואן ג'ונס הוא איש השנה השנייה, פעם ראשונה בחמישייה במקום ג'מיר נלסון הפצוע. מור שיחק 39 דקות, וג'ונס 16. מור קלע 15 עם 6 ריב'.
קשה להאמין שעם שני שחקנים חדשים אלה הם ניצחו את הסאנס על 21 נקודות.

אתם זוכרים שכתבתי שלדעתי המג'יק יהיו יותר טובים ללא דווייט האווארד? אני משוכנע שכמה מכם זוכרים. אבל לא תארתי לעצמי שהם יהיו טובים יותר ללא ריאן אנדרסון. אבל שיווי משקל נפלא בין ארבעת שחקנני החמישייה אפללו (22), מור (15), ווצ'צ'יק (18 ו-13 ריב'), וגלן דייויס (משחק שני רצוף מצויין של 22 עם 8 קטיפות), ואז עלה ג'יי ג'יי רודיק ותרם 24 (כולל 3 מ-4 מה-=3) השכיב את פיניקס על הפארקט ללא תנאים. לפיניקס קלעו לואי סקולה (24), מייק ביזלי (22), מרסין גורטאט (14 עם 11 קרשים) ודראג'יק (12 עם 8 חלוקות), אבל זה היה זה. הספסל כולו תרם תחות מרודיק לבדו (19 נגד 24).

למג'יק היה חצי שני מצויין אחרי שפיגרו ב-13 בתחילת החצי השני, הווה אומר שהם החזירו ב-34+, דבר שכמעט לא קורה ב-NBA. המאמן החדש ג'ק וון זוכה בינתיים בקרדיט מלא משחקניו. הרוקי ג'ונס והפרי אג'נט מור מילאו את החלל שנשאר בגלל השבר בידו של טורקוגלו ומתיחת שריר ההמסטרינג של נלסון בלי שהרגישו כל הבדל. אחרי שהסאנס הובילו 71-60 בתחילת השלישי, המחג'יק פתחו בבראז' של 5-26, הרבה מהם שלשות, וההפרש צמח ל-76-86 והמג'יק לא הסתכלו אחורה. היה להם יום מטורף מה-3 שעלה אפילו על מה שהניקס עשו להיט כשהמג'יק קוברים 9 מ-11 מאחורי הקשת, לאחוז בלתי יאומן של 81% בעוד שמהפארקט הם היו רק 50%, שאף הוא אחוז טוב. טוב, עכשיו ישנם למג'יק שני משחקי חוץ נגד שיקגו ומינסוטה, ונראה מה הם מסוגלים לעשות בחוץ, ואם הם קבוצה על אמת.

************

-אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2-1) 95 – אטלנטה האוקס(1-1) 104

טוב, לא אזכיר לכם את ה-'אחד-על-אחד' שלי עם אסי כשחולי המערב בהולי ננד צחקו על המזרח המפגר. ההאוקס אכלה את הת'אנדר במשחק החוץ הראשון שלה בלי מלח ופלפל, והכל קרה ברבע השני בו פתחו מרווח של 12, ואחרי שהת'אנדר חזרה למשחק, אטלנטה לחצה על הדוושה פעם נוספת ברביעי וסגרה עניין. אל הורפורד עשה את זה עם 23 חיצים ו-12 אשכוליות, לו ויליאמס תקע 10 ברביעי לסך הכל 19, והקריטי ביותר היתה שלשה מ-8 או 9 מטרים – אני לא מגזים – כחלק ששם דגש על ריצת 4-12 בסוף אחרי שהת'אנדר סגרו הפרש ל-91-89.

ועכשיו לדבר העצוב ביותר למערביים: ההאוקס עשו את כל הנזק ללא שחקנם הטוב ביותר ג'אש סמית'. לת'אנדר היום היה יכול להיות הרבה יותר עצוב ללא קווין מרטין שעלה מהספסל לתקוע 28 נק' ב-8 מ-11 מצויינים, כולל 6 מ-8 מה-3. עכשיו מי הם הגולשים שלעגו עליו (ואני היללתי אותו) בטרייד עם ג'יימס הארדן? אילו לא הייתי עייף מדי הייתי מעתיק את תגובותיהם המעליבות על מרטין, ומוסיף את שמם באותיות גדולות. אז בוודאי תגידו "אבל אין לו הגנה". אז אענה לכם שהוא שמר מצויין על טוליבר וקורבר, והחזיק את שניהם על 6 ו-4 נקודות. קווין דוראנט שם 22 ביום ממוצע של 7 מ-17, בעוד שלטטסגטברוק היה עוד יום קליעה חלשלוש של 5 מ-18 ל-14 (אבל הוא חילק 9 בונבונים, מספר יאה עבורו).

התפלאתי כיצד הפרונטליין של הת'אנדר – קנדריק פרקינס וסרגיי איבקה – לא הצליחו להכניע את הפרונטליין החסר של ההאוקס כשהם קולעים רק 9 ו-14 עם 10 ריבאונדים לשניהם כשהם 67 דקות על הפארקט ביחד. בושה וחרפה. למזלם דוראנט קטף תריסר (וחילק 8 לכמעט טריפל דאבל).

לג'ף טיג היה יום חד נגד ווסטברוק כשהוא מסיים משחק מפואר של 7 מ-12 ל-16 נק', ו-5 חלוקות. ההאוקס קלעו 31 נק' מ-21 איבודי כדור שלך הת'אנדר, כשדוראנט ווסטברוק לבדם אחראים על 9 מהם. אגב, השופטת ברנדה פנטוג'ה שפטה במשחק והפכה בכך לשופטת השלישית ב-NBA.

*****************************

טורונטו רפטורס (2-1) 105 – מינסוטה וולבס (1-1) 86

הוולבס לא יודעים כיצד להנח בקנדה, אפילו שהם שוכנים עלך הגבול. היה זה הנצחון ה-9 הרצוף של טורונטו על הוולבס בבית, וה-15 מתוך 16 האחרונים ס"ה. כנראה שיש להם את המספר של הצפוניים האמריקאים. מי שהוביל את הדרך לנצחון היה הבק-קורט של קייל לאורי ודמאר דהרוזן שהתחלקו ב-44 נקודות כשהראשון 8 מ-10 והשני 8 מ-14. הם גם התחלקו שווה בשווה ב-14 קרשים, בעוד שהראשון מחלק 5 בונבונים, והשני רק 2 הפעם. אלן אנדרסון עלה מהספסל לתרום 19, בעיקר עם 4 מ-8 מאחורי הקשת.

לאורחים קלע אנדרה קירילנקו 17 עם 6 קרשים, ניקולה פקוביץ' הוסיף 15 לקבוצה הפצועה.

******************************

לוס אנג'לס לייקרס (3-1) 108-דטרויט פיסטונס (3-0) 79/רועי ויינברג

הלייקרס סוף סוף השיגו ניצחון ראשון העונה, עם הבסה של הפיסטונס המסכנים. הפעם הם באמת שיחקו כצוות, וקיבלו תרומה גדולה מהספסל (ומשחק טוב באופן מפתיע של בלייק).
הלייקרס עלו למשחק עם סכינים בין השיניים (הובילו מתחילת המשחק ועד סיומו) 11 נקודות של הווארד ברבע הראשון הובילו ל-13-34 לטובתם בסופו. הקבוצה מעיר המלאכים המשיכה לשלוט, והמחצית נגמרה בתוצאה 34-62 לטובת הלייקרס.
הלייקרס עלו על הפיסטונס בכל תחום סטטיסטי: הבולטים שבהם- אחוזים מהשדה (51.9% ללייקרס, 35.4% לפיסטונס), ריבאונדים (33-46 ללייקרס), ואסיסטים (19-27 ללייקרס). הפעם, אף אחת לא זרק יותר מ-16 זריקות אצל הלייקרס, והספסל תרם 25 נקודות.
במחצית השנייה, ההפרש מטפס ל-36, ומייק בראון נותן לשחקני הספסל דקות משחק. היל מנצל את ההזדמנות בשביל 11 נקודות ו-7 ריבאונדים. הלייקרס ממשיכה לשלוט, והמשחק נגמר בתוצאה 79-108 ללייקרס.

בלוס אנג'לס הגו-טו-גאי היה דוויט הווארד, עם 28 יריות ו-5 קטיפות. מטה וורלד פיס קלע 18 עם 3 שלשות, בראיינט 15 עם 8 אסיסטים וגאסול 14. סטיב בלייק היה מצויין, עם 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 5 חטיפות ו-6 נקודות.

בדטרויט, ג'ונאס ג'רבקו השבדי קלע 18, סינגלר קלע 11 נקודות וביינום 10.